החלטה בתיק בש"פ 3073/05

1.        בפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו (כב' השופטת נ' אהד) מיום 28.3.05 אשר הורה על מעצרו עד תום ההליכים של העורר.

           נגד העורר ו- 24 אחרים הוגש כתב אישום המייחס להם השתייכות לארגוני פשיעה, סחר בסם מסוכן במסגרת ארגון פשיעה והחזקת סם שלא לצריכה עצמית במסגרת ארגון פשיעה. לעורר מיוחסת בכתב האישום פעילות בארגון פשיעה מיפו שבמסגרתו התקיימה פעילות לרכישת, החזקת והפצת סמים מסוכנים מסוג הרואין וקוקאין. על פי הנטען, עבד העורר במשמרות יומיות של 12 שעות במהלכן היה אחראי על הספקת מנות הרואין וקוקאין למכירה מידי פעילי הארגון, אל המפיצים, עבור הארגון. במסגרת חלקו בשיטת ההפצה, נצפה כאשר מכר מנת קוקאין לצרכן סמים, עבור ארגון הפשיעה מיפו.  

2.        בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט המחוזי מצא כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית נגד העורר תוך שפירט את הראיות שנאספו נגדו וקבע, כי קיים חשש כי שחרור המשיב ממעצר יוביל להתחמקותו מהליכי משפט. זאת, לאחר שביום מעצרו התבטא בפני אחד הבלשים כי "אני ייעשה הכל כדי להתחמק ממעצר". כן קבע, כי עברו הפלילי של המשיב, מצביע אף הוא על מסוכנותו. לפיכך קבע בית המשפט כי מתקיימות בעניינו של העורר ראיות לכאורה ועילת מעצר. בית המשפט סבר, כי אין מדובר בעניין שיש לבחון בו חלופת מעצר קונקרטית והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

3.        טענתו המרכזית של העורר הינה כי בית המשפט המחוזי נמנע כליל מלהתייחס לטענותיו בדבר היעדר תשתית ראייתית ותחת זאת אימץ באופן גורף את טיעוני המשיבה, באופן המצדיק החזרת התיק לבית המשפט המחוזי שם יתקיים דיון נוסף בבקשה למעצר העורר עד תום ההליכים, בפני שופט אחר. בקיצור נמרץ אציין, כי ב"כ העורר טוען, כי על אף שבתיק קיימות האזנות סתר רבות, אין קולו של העורר נשמע בהן וכך גם שמו אינו מוזכר בהן; עדת המדינה אינה מפלילה את העורר ואף האדם שנטען כי רכש את הסמים מהעורר לא זיהה אותו במסדר זיהוי תמונות, אלא הוא זוהה על ידי שוטר בתצפית, כאשר התצפית לא צולמה ולפני המכירה איבד השוטר המתצפת קשר עין עם העורר; תיאור העורר כפי שנמסר על ידי צרכן הסמים דומה מאוד לתיאורו של אחי העורר שהינו נאשם אף הוא בתיק זה ואשר אף המשטרה מבלבלת בין שניהם; מתמליל התשאול שנערך לאדם לגביו נטען כי הוא האחראי על העורר ברשת הפצת הסמים עולה כי הלה לא פירט את חלקו של העורר במארג ההפצה ואף סירב לחזור על הדברים בהודעה מסודרת; אמרות העורר נגבו תוך שהוא הוטעה על ידי חוקריו ומתמיה כי הוא מודה במעשים רק בתשאולים שאינם מוקלטים והודאתו בעבירות סמים מתייחסת לאירועים משנת 1994 שכבר הורשע בגינם; יש לבחון בזהירות את הודאותיו היות שקיים חשש שניתנו בעקבות הבטחה שניתנה לעורר על ידי המשטרה; מעורבים נוספים קושרים עצמם ואת אחרים לעבירות, אך אינם מזכירים את העורר; כמו כן, בתצפיות שערכה המשטרה אחר מי שנטען כי הוא האחראי על העורר, לא נזכר שמו של העורר כמי שנוהג להסתובב בסביבתו. טענה נוספת שמעלה ב"כ העורר היא טענה של הפליה בינו לבין נאשמת אחרת בפרשה ששוחררה אל ביתה, וזאת על אף מצבו הבריאותי הירוד של העורר.

           בטיעונו בפני הוסיף ב"כ העורר, כי לא זו בלבד שאין כל ראיות נגד מרשו, הרי שבית המשפט לא בחן את האפשרות לשחרר את העורר לחלופת מעצר, כאשר מוצע כי העורר ישהה במעצר בית בבית אחותו בעיר אום אלפאחם. עוד ציין, כי מרשו צפוי לשבת זמן רב במעצר, היות שכבר עתה חלפו חמישה חודשים מאז הוגש כתב האישום וטרם נקבע הרכב שידון בתיק.

4.        ב"כ המדינה טען בפניי, כי גם אם ישנם חלקים בהחלטת בית המשפט שדומים מאוד בנוסחם לטיעוני המשיבה, הרי שמההחלטה עולה בבירור כי בית המשפט בחן את הראיות והפעיל את שיקול דעתו בטרם הכריע בבקשה לעצור את העורר במעצר עד תום ההליכים. עוד הוא טוען, כי טענותיו של העורר מקומן להישמע בשלב ההוכחות במשפט. לדבריו, מדובר בתיק שיש לייחס בו משקל לא רק לראיות הישירות אלא גם לראיות המגבשות את התמונה של תשתית ארגוני הפשיעה, תמונה של ארגונים היררכיים הפועלים בשיטתיות. מעבר לכך, טוען המשיב, לא הוצעה כל חלופה.

5.        נתתי דעתי לטענה לפיה בית המשפט קמא אימץ את עמדת המשיבה ככתבה וכלשונה מבלי שיבחן את הראיות. איני סבורה שאלה הם פני הדברים. אמנם, למקרא החלטתו של בית המשפט קמא ניכר כי בית המשפט נסמך בכתיבת ההחלטה במידה רבה על מילות המשיבה בבקשת וחבל שכך. יחד עם זאת, אין בכך כדי לשלול הפעלת שיקול דעת עצמאי על ידי בית המשפט, ואין לי ספק שכך אכן עשה. זאת, במיוחד לאחר שבחנתי הדברים לגופם והגעתי לידי מסקנה כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר וכי אין מקום להתערבות בהחלטת בית המשפט קמא, כפי שיבואר.

           את ראיות התביעה בתיק זה יש לבחון בשני מעגלים. המעגל האחד, החיצוני, עניינו בראיות להתארגנות הפועלת בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת לעבירת עבירות, כהגדרת "ארגון פשיעה" בסעיף 1 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג - 2003 (להלן - החוק). מעגל הראיות הפנימי, המצומצם יותר, הוא זה של הראיות הקושרות את העורר עצמו לעבירות המיוחסות לו.

           בין ראיות המעגל החיצוני מצויות האזנות סתר ממושכות המציירות תמונה של סחר מאורגן, מסודר ושיטתי בסמים על ידי ארגון הפשיעה ביפו. כמו כן ישנן הודעות של עדים רבים, וביניהן עדותה של עדת מדינה, אשר שופכים אף הם פרטים על פעילות הארגון, כמו גם על מעורבותם של נאשמים רבים בפרשה. לאלה מצטרפות אמרות של חברים בארגון, הודעות של צרכני סמים וכן כמויות סמים שנתפסו אצל מפיצים ואשר יועדו, על פי הנטען, להפצה עבור ארגון הפשע מיפו.

           במעגל הראיות הפנימי מצויה הודעת צרכן סמים לו מכר, על פי הנטען, המשיב סמים, כאשר לטענת המשיבה, תצפית משטרתית זיהתה את העורר כמוכר הסם. כן קיים דו"ח תשאול ותמלול של מי שנטען כי הוא המפיץ האחראי על העורר, אשר מציין כי העורר הינו בין האחראים על מכירת הסמים בגן השניים ביפו, מוסר עם מי עבד העורר במשמרות למכירת סמים. כמו-כן קיימות אמרות של העורר הקושרות אותו לעבירות המיוחסות לו, וכן אמירות שלו שהן בבחינת ראשית הודאה. כך, כאשר הובל על ידי אנשי הבילוש אל תחנת המשטרה אמר "עשיתי טעות מכרתי רק בשביל להתקיים". אמירה זו, כשהיא באה מייד בסמוך לאחר מעצרו, כשהוא מובל אל תחנת המשטרה, יש בה כדי להוות ראשית הודאה לעבירת הסחר בסמים. גם לאחר שהגיע לתחנה ציין העורר כי "ייעשה הכל כדי להתחמק ממעצר", אמירה שלא זו בלבד שמקימה חשש להימלטותו מאימת הדין, אלא שיש בה גם כדי להצטרף לתשתית הראייתית הלכאורית נגדו. בנוסף קיים תיעוד לאמירות נוספות של העורר, לאחר מעצרו, מהן עולה הודאה במכירת הסמים. גם בהמשך, על אף כשחזר בו וטען שאינו סוחר בסמים, מסר כי תיווך בעסקאות סמים. כן אישר הימצאותו ב"גן השניים" אליו נוהגים להגיע, על פי הנטען, צרכני סמים ושם התבצעה, על פי הנטען, חלק מפעילות הארגון.

           אני ערה לטענות הסניגור באשר לחולשת הראיות ועם זאת, טענותיו רובן ככולן מתייחסות לעוצמת הראיות ומשקלן ומקומן להתברר בשלב ההוכחות, לאחר שבית המשפט ישמע העדים ויתרשם מהם, לאחר שיוצגו הראיות בפניו. אשר לטענה בדבר היעדר ראיות מספיקות לחברותו של העורר בארגון פשיעה, הרי שבחומר הראיות אינדיקציות להשתלבותו של העורר במארג של ארגון הפשיעה ביפו, שאחיו הם מראשיו, גם אם הוא מצוי בדרגיו הנמוכים של הארגון. הסניגור טוען, כי שמו של מרשו אינו עולה ברבות מההודעות של המעורבים וחלקם אף מציין כי אינו מוכר להם. אני סבורה כי המשקל שיש לייחס לעניין זה אינו מכריע, שהרי אף המחוקק הכיר בכך שהמבנה ההיררכי של ארגון פשיעה הוא כזה אשר לא אחת אין חברי הארגון מכירים זה את זה (ראו הגדרת "ארגון פשיעה" בסעיף 1 לחוק). אל לנו להתעלם מהמבנה ההיררכי האופייני לארגוני הפשיעה, אשר בעטיו קיים לא אחת קושי בהצבת מבנה ראייתי שלם ונפרד נגד כל חבר בארגון העומד לדין. לפיכך, במקרים בהם באישומים על רקע פעילותו של ארגון פשיעה מדובר, שומה על בית המשפט - בוודאי שבשלב ההחלטה על מעצר עד תום ההליכים - לבחון גם את המכלול הראייתי המתגלה מחומר החקירה בתיק אודות פעילות הארגון אליו מיוחסת פעילותו של הנאשם. עליו לבחון האם מבסס חומר הראיות מבנה ארגוני במסגרתו בוצעה פעילות עבריינית כמוגדר בחוק ואשר בתוכו, כך נראה, השתלב גם הנאשם. במקרה דנן דומה כי הדברים פשוטים אף יותר, היות שאחיו של העורר הם מראשי הארגון וברי שעימם יש לו קשר וסביר שהוא יודע על פעילותם. לפיכך, אני סבורה כי גם אם אפשר לראות בקיעים מסוימים בקיומה של תשתית ראייתית להוכחת חברותו של העורר בארגון פשיעה, הרי שמקומם להיבחן בשלב ההוכחות, על רקע מכלול הראיות שיוצגו לפעילות ארגון הפשיעה הנטען. בנוסף לאמור, הרי שקיימת גם קיימת תשתית ראייתית לכאורית, כפי שפורטה,  למעורבותו של העורר בפעילות של סחר בסמים ודי בכך בשלב הנוכחי.

           בסיומה של נקודה זו אציין, כי טענת הסניגור לפיה יש להתייחס בזהירות יתרה לאמירותיו של העורר בהן הוא קושר עצמו לעבירות המיוחסות לו מחשש פן אלה נאמרו תחת הבטחה כלשהי שניתנה לו על ידי גורמי המשטרה, אין לה מקום עת שהיא נטענת בעלמא, מבלי שמועלית כל טענה להבטחה קונקרטית, בזמן ובמקום קונקרטיים, שניתנה לכאורה לעורר.

6.        הראיות למעורבותו של העורר בסחר בסמים די בהן כדי להקים עילת מעצר ולהצביע על מסוכנותו (סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996). מילים רבות נכתבו על המסוכנות הטבועה בעבירות של סחר בסם מסוכן. אכן, סחר בסמים מסוכנים פוגע ביסודותיה של החברה ובחוסנה, ומעל לכל הוא פוגע בציבור ובבריאותו. האינטרס הציבורי במיגור נגע הסמים מחייב את קטיעת שרשרת הסחר וניטרול חוליותיה, מתוך הכרה כי כל חוליה בשרשרת הסחר חוליה חיונית היא. חומרה יתרה יש לייחס כמובן, לפעילות של סחר, הפצה ושיווק סמים במסגרת מאורגנת ושיטתית כזו המתוארת בכתב האישום. המסוכנות במקרה דנן נעוצה בשניים: בחשש כי העורר, המכור בעצמו לסמים, יחזור לעסוק בהפצת הסם ובחשש מהימלטותו מאימת הדין, נוכח הדברים שאמר בסמוך למעצרו ואשר הובאו לעיל.

           המסוכנות טבועה איפוא בעבירות המיוחסות לעורר, ועל כן כלל מקובל הוא עימנו כי ככלל, נאשמים בסחר בסם מסוכן ייעצרו עד תום ההליכים במשפטם, אלא בהתקיים נסיבות חריגות ויוצאות דופן (בש"פ 5473/98 גמל עבד אל חכים נ' מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 7.9.98); בש"פ 748/00 גואטה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 11.2.00)). לא למותר לחזור ולהזכיר כי קיים קושי, כאשר בעוסק בסחר בסמים עסקינן, להניח כי שהותו בחלופת מעצר תמנע מבעדו להמשיך ולעסוק בסחר בסמים (בש"פ 5147/98 שולמן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 26.8.98)). במקרה דנן, לא מצאתי כי העורר הפריך את חזקת המסוכנות שקמה נגדו ולא מצאתי כי מתקיימות נסיבות חריגות שכאלה, במיוחד לא כאשר הסחר המיוחס לעורר נעשה על רקע פעילותו הנטענת של ארגון הפשיעה שהעורר קשור אליו בטבורו ולו מפאת הקרבה המשפחתית לראשי הארגון. לאלה מצטרף גם עברו הפלילי המכביד של העורר שלחובתו הרשעות קודמות רבות בעבירות רכוש, אלימות, סחיטה באיומים סחר בסמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. כל אלה יחד מביאים, לטעמי, למסקנה, כי אין זה המקרה לאפשר בו את שחרורו העורר לחלופת מעצר.

           אני ערה למצבו הבריאותי של העורר ויחד עם זאת, כפי שציין בית המשפט קמא, אני סבורה כי יוכל לקבל את הטיפול ההולם בבית המעצר. כן אני ערה לכך שככל הנראה יתמשך המשפט והוא עשוי שלא להסתיים בתוך התקופה הקבועה בחוק. ואף על פי כן, איני רואה כיצד זה ניתן יהא לשחררו, מהטעמים שפורטו.

           אשר על כן הערר נדחה. העורר יישאר עצור עד תום ההליכים במשפטו.

           ניתנה היום, ט' בניסן תשס"ה (18.4.05).

                                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: